אנחנו רוצות להגיד – לאבא חיים ואמא עדנה תודה. תודה על כך שזכינו באח נפלא ויקר, אנחנו זוכרות את היום שבו אבא ואמא הביאו אותך מבית החולים, אח קטן, חמוד ומחייך, שמילא את חיינו באושר צרוף, אהבה ושמחות קטנות. בני אחי היקר, תודה שזכינו לגדול איתך, קולך עוד מהדהד בראשינו, ואנחנו מסרבות להאמין שיותר לא נשמע אותך. בני אתה הייתה עבורינו מקור הגאווה, אנחנו אוהבות אותך אהבת נפש, מתגעגעות לימים הטובים שבהם היינו צוחקים, בוכים וסולחים. לעולם לא נשכח אותך אח יקר, אנו ניצבות כאן מעל הקבר שקרו לך ולא מאמינות – איך אפשר לקבור אח? אנחנו מסתכלות על החיילים שעומדים כאן עם כומתות כסופות וזוכרות אותך ואת לב הזהב שלך. בני אהובנו, היום זהו היום שבו סוף סוף גופך שהוקפא שלוש וחצי שנים – יפשיר וינוח כאן בארץ ישראל למנוחה אחרונה.
וכאן על קברך אני רוצה לשאת תפילה מספר ישעיהו פרק ס':
"קומי אורי כי בא אורך, וכבוד ה' עליך זרח. כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. שאי סביב עיניך וראי – כולם נקבצו באו לך: בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה