ביוני 2001 נחשף כי בידי מטה האו"ם בניו יורק צילומים של אירוע החטיפה, עד אותה עת הכחישו בכירים באו"ם כי קיים סרט וידאו של האירוע. הסרט צולם על ידי חיילי יוניפי"ל (הגדוד ההודי) אשר שהו במוצב שצפה על אזור החטיפה, והוא כולל גם סריקה שערכו בנקודת החטיפה בצד הלבנוני. אנשי האו"ם גם צילמו את אנשי החזבאללה מעבירים את החיילים החטופים כ-18 שעות לאחר האירוע, במרחק של כ-20 ק"מ בלבד מהמקום בו נחטפו. ועדה של האו"ם שבדקה את הכשלים בהעברת החומר לישראל קבעה כי הדבר לא נעשה בזדון, אלא היה תוצאה של כשלים בתקשורת ושיקול דעת שגוי.

האו"ם סירב לבקשת משפחות החטופים ומדינת ישראל להעביר את החומרים שבידיו לידי ישראל, ולבסוף הסכים להציג חלקים מצונזרים מן הסרט. בנוסף, הציגו אנשי האו"ם 53 פריטים שנאספו באתר החטיפה, בהם 13 פריטים השייכים לחיילים החטופים.

משעה שהובא דבר הימצאותה של הקלטת בידי האו"ם, צוות מומחים ישראלי בדק את העניין בשיתוף עם האו"ם, שהעביר לצוות גם את רכבי המילוט של החזבאללה, ומספר פריטים שנמצאו במקום האירוע.

בתמונה משמאל: כרזה של המעצב יוסי למל, בתגובה למעורבותו של האו"מ בחטיפת החיילים.
בתמונה למטה: עמוד שער של ידיעות אחרונות, 15/7/01 בעת חשיפת הממצאים