בני היה תינוק חייכן, שקט ורגוע וקשור מאוד לאחיותיו אפרת ודפנא. שלישייה מגובשת של אחים שגדלו בחדר אחד, שיחקו והתבגרו יחדיו. בלילה לפני השינה אהבו לשמוע סיפורים על "אי המטמון" ו"רובינזון קרוזו" וסיפורים שאבא המציא, כגון "עלילות יופ-יופ בכוכב הגלידה". בילדותו אהב בני לשחק בלגו והפגין את חוש האדריכלות והתכנון הטכני שניחן בו. יותר מכל אהב לשחק במטוסי צעצוע שאבא קנה לו ולצייר ולבנות מטוסים מנייר.

כשבגר הצטרף לחוג טיסנאות בגדנ"ע-אוויר בבסיס הקריה בתל אביב, שם בנה טיסנים מבלזה והטיס אותם. אהב מאוד לנסוע באופניים ולתקן לחבריו אופניים שהתקלקלו, דבר שגרם לו סיפוק רב.

בבית-הספר היסודי "יסודות", בני נחשב תמיד לאחד התלמידים החכמים בכיתה, אך גם לאחד השובבים. כדי שיפנה את האנרגיות שלו לכיוונים חיוביים, היתה המורה מבקשת ממנו שילמד את התלמידים החלשים בכיתה עברית, אנגלית ומתמטיקה. כשהיה בכיתה ו' אובחן כילד מחונן ונשלח ללימודי "נוער שוחר מדע" באוניברסיטת בר אילן. בני הרחיב את תחומי הידע הכללי שלו בביולוגיה, מוזיקה אפריקאית, תקשורת והנדסת יצור.

 בני המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "עירוני כללי בני ברק ע"ש רמז" במגמת מחשבים והיה בין המצטיינים במגמה. בני בגר והיה לבחור גבוה, צנוע ועניו ובעיקר אהוב על כולם. הוא היה מוביל חברתי בבית-הספר, בשכונה ובכל מקום שהגיע אליו. בזמנו הפנוי הקים בני תחנת רדיו בבית-הספר, ממנה שידרו הוא וחבריו בהפסקות. תמיד היה מוקף חברים וחברות, שאהבו אותו וביחד היו יוצאים לבלות. בתיכון נשלח בני לקורס מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) ובמשך 4 שנים הדריך את תלמידי בית-הספר בימי של"ח, בסיורים ובטיולים. בחופשות הדריך ב"יער בראשית" ולימד ילדים בבית-ספר יסודי שדאות ומחנאות.