סמ"ר

ז"ל

הדליקו נר

01.1.1980-7.10.2000

תמיר, עניו וצנוע

בן עדנה וחיים. בני נולד ביום י"ב בטבת תש"ם (1.1.1980) בבני ברק, בן ראשון בעשור חדש בבית-החולים "בלינסון" בפתח תקווה, וילד שלישי למשפחת אברהם, אח לאפרת ודפנא. בני נקרא על שם דודו בנימין הי"ד שנפל במלחמת יום הכיפורים בקרב בחווה הסינית ב-16.10.1973. בני היה תינוק חייכן, שקט ורגוע וקשור מאוד לאחיותיו אפרת ודפנא. שלישייה מגובשת של אחים שגדלו בחדר אחד, שיחקו והתבגרו יחדיו. בלילה לפני השינה אהבו לשמוע סיפורים על "אי המטמון" ו"רובינזון קרוזו" וסיפורים שאבא המציא, כגון "עלילות יופ-יופ בכוכב הגלידה". בילדותו אהב בני לשחק בלגו והפגין את חוש האדריכלות והתכנון הטכני שניחן בו. יותר מכל אהב לשחק במטוסי צעצוע שאבא קנה לו ולצייר ולבנות מטוסים מנייר. כשבגר הצטרף לחוג טיסנאות בגדנ"ע-אוויר בבסיס הקריה בתל אביב, שם בנה טיסנים מבלזה והטיס אותם. אהב מאוד לנסוע באופניים ולתקן לחבריו אופניים שהתקלקלו, דבר שגרם לו סיפוק רב. בבית-הספר היסודי "יסודות", בני נחשב תמיד לאחד התלמידים החכמים בכיתה, אך גם לאחד השובבים. כדי שיפנה את האנרגיות שלו לכיוונים חיוביים, היתה המורה מבקשת ממנו שילמד את התלמידים החלשים בכיתה עברית, אנגלית ומתמטיקה. כשהיה בכיתה ו' אובחן כילד מחונן ונשלח ללימודי "נוער שוחר מדע" באוניברסיטת בר אילן. בני הרחיב את תחומי הידע הכללי שלו בביולוגיה, מוזיקה אפריקאית, תקשורת והנדסת יצור. בני המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון "עירוני כללי בני ברק ע"ש רמז" במגמת מחשבים והיה בין המצטיינים במגמה. בני בגר והיה לבחור גבוה, צנוע ועניו ובעיקר אהוב על כולם. הוא היה מוביל חברתי בבית-הספר, בשכונה ובכל מקום שהגיע אליו. בזמנו הפנוי הקים בני תחנת רדיו בבית-הספר, ממנה שידרו הוא וחבריו בהפסקות. תמיד היה מוקף חברים וחברות, שאהבו אותו וביחד היו יוצאים לבלות. בתיכון נשלח בני לקורס מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) ובמשך 4 שנים הדריך את תלמידי בית-הספר בימי של"ח, בסיורים ובטיולים. בחופשות הדריך ב"יער בראשית" ולימד ילדים בבית-ספר יסודי שדאות ומחנאות.

כומתות כסופות, חיילים זהב

משקיבל את צו ההתייצבות הראשון ללשכת הגיוס, החל בני להתאמן בחדר כושר במתנ"ס "וולפסון" בשכונה על-מנת להיות מוכן לטירונות. המשפחה ניצלה כל חופשה לטיולים ברחבי הארץ. בטיולים אלה למד בני להכיר ולאהוב את הארץ, וכאשר עמדה על הפרק נסיעה לחו"ל בני העדיף להישאר בארץ ולטייל בה ונהג לומר "יש לי עוד זמן לחו"ל ולשם אני עוד אגיע." למרבה הצער, הוא לא זכה להגשים זאת. ביום 28.7.1998 התגייס בני לצה"ל ושירת בחיל-ההנדסה. בסיום הטירונות יצא לקורס מ"כים ושירת כמ"כ וסמל מחלקה בגדוד "אסף". בני היה בין חיילי ההנדסה הרבים שפינו את מוצבי צה"ל בדרום לבנון ערב הנסיגה במאי 2000. באותה שנה בחודש יולי הוצב בני עם גדודו למוצב "אסטרה" בהר דב. משימתו של הגדוד הייתה משימות בטחון שוטף במורדותיו המערביים של הר החרמון עד הר דב. ביולי 2000 עלה בני עם הגדוד לקו הגבול בהר דוב. – 7 לאוקטובר, נחטף בני בעת סיור שגרתי על גדר הגבול ביחד עם עדי אביטן ועומר סועאד. במרוצת השנים אסף לו בני חברות וחברים רבים וטובים מבית הספר היסודי, מהתיכון ומההדרכה שליוו אותו במהלך השירות הצבאי, ליוו את המשפחה במסירות ואהבהבשנים הקשות עד לחזרתו ארצה.

השיר בני

את השיר כתב האב חיים, כחצי שנה לפני החטיפה, בעת שבני היה בקורס קצינים. . במפגש עם עוזי חיטמן ז"ל , ביקש חיטמן להלחינו, ולשיר אותו בעצרת במלאת שנה לחטיפת הבנים. עוזי חיטמן נעתר והלחין את השיר, מעביר את הרגישות והעצב בשיר ששר אב לבנו המשרת בצבא. אפרת, אחות של בני, הפיקה את קליפ הנושא בשיתוף עם חברותיה, במסגרת לימודיה באונ' בר-אילן, בשיתוף עם חברות לספסל הלימודים.

01.1.1980-7.10.2000

כותבים לנו על בני

שמכם*
תוכן*
דוא"ל (לא יופיע באתר)

הדליקו נר לזכרו

שמכם*
דוא"ל (לא יופיע באתר)